מהדורה דיגיטלית לספר: PDF, EPUB או אפליקציה, ומה משתנה בעברית
עודכן: 21 באוק׳
התשובה הקצרה: שלושת הדברים שקוראים להם ״מהדורה דיגיטלית״ הם שלושה מוצרים שונים. PDF משמר את העמוד בדיוק כפי שעוצב, EPUB מוותר על העמוד הקבוע כדי שהטקסט יזרום לפי המסך, ואפליקציה היא מוצר תוכנה שנבדק בחנויות האפליקציות בכלים אחרים לגמרי. בעברית ההבדל ביניהם גדול יותר מבאנגלית, משום שכיוון הדפדוף, הניקוד והפונט הם בדיוק שלושת המקומות שבהם התקן מנוסח בשפה ניטרלית, והיצרנים מתעדים מעט מאוד.
מי שמוציא ספר בהוצאה עצמית מקבל את השאלה הזאת בשלב מוזר: אחרי שהספר כבר מעומד, כשהקובץ לדפוס מוכן, וכשנראה שהמהדורה הדיגיטלית היא רק ייצוא נוסף מאותו קובץ. היא לא. היא מוצר שני, עם החלטות משל עצמו, עם מסת״ב משל עצמו ועם מחיר משל עצמו. הפוסט הזה עובר על מה שבאמת כתוב בתקנים, במדיניות החנויות ובחוק הישראלי, ועל מה שלא כתוב בהם בכלל.
שלושה מוצרים שונים שקוראים להם ״מהדורה דיגיטלית״
PDF: העמוד נשאר כפי שעוצב
PDF הוא תקן בינלאומי. גרסה 1.7 היא ISO 32000-1:2008, וגרסה 2.0 היא ISO 32000-2:2020. הקובץ שומר את העמוד כיחידה: הפונט, השבירות, הכותרות הרצות, מספרי העמודים והאיורים יושבים במקום שבו העמדתם אותם. מבחינת הפקה זה הפורמט הזול, כי הוא יוצא מאותו קובץ עימוד שממילא נבנה לדפוס.
המחיר: העמוד לא זז. בטלפון המשתמש מקבל עמוד מוקטן ועושה זום. יש ניסיונות לעקוף את זה, ושניים מהם מתועדים רשמית. גוגל Play Books מציעה ל-PDF שני מצבי קריאה, ״Original pages״ ו-״Flowing text״ שבו הקורא יכול לשנות את גודל הטקסט. אדובי מציעה ב-Acrobat Reader לאייפון ולאנדרואיד את Liquid Mode, שמארגן מחדש את התצוגה למסך קטן ולא משנה את הקובץ עצמו. גם אדובי עצמה כותבת שבמסמך נגיש, משתמשי קוראי מסך עשויים למצוא שהפריסה המקורית טובה יותר.
EPUB: הטקסט זורם לפי המסך
EPUB הוא תקן של W3C. הגרסה הנוכחית היא EPUB 3.3, שפורסמה כ-W3C Recommendation ב-25 במאי 2023 וגרסתה הנוכחית היא מ-13 בינואר 2026. התקן עבר לידי W3C כשהגוף שהחזיק אותו קודם, IDPF, התאחד איתו ב-2017. יש כבר טיוטה של EPUB 3.4, מ-2 באוקטובר 2026, אבל היא בסטטוס Candidate Recommendation Draft, כלומר עוד לא תקן.
בניגוד ל-PDF, ל-EPUB בגרסתו הנוכחית אין מספר ISO. קיימת גרסה ישנה, ISO/IEC TS 30135 מ-2014, שמבוססת על EPUB 3.0.1, וב-2023 W3C הזכירה אפשרות להגיש גם את 3.3. לא בדקנו אם ההגשה הזאת נעשתה. בפועל זה לא משנה לאף חנות: כולן מתייחסות למפרט של W3C.
EPUB הוא ארכיון שבתוכו קובצי XHTML, גיליונות סגנון, תמונות ופונטים, ולכן הטקסט בו אינו קשור לעמוד. הקורא בוחר גודל גופן, והקובץ מחשב מחדש היכן נגמרת השורה. זה הפורמט שהחנויות מעדיפות, וזה גם הפורמט שבו העברית דורשת החלטות שהעימוד לדפוס לא דרש.
אפליקציה: מוצר תוכנה, לא ספר
ספר שנבנה כאפליקציה עובר ממדף הספרים למדף התוכנה, והוא נבדק בכלים של חנות אפליקציות. אפל כותבת בהנחיות הבדיקה שלה, בסעיף 4.2, ש״Apps that are simply a book or game guide should be submitted to the Apple Books Store״. גוגל כותבת במדיניות שלה ש״We do not allow apps that only have limited functionality and content״, ומונה בין הדוגמאות ״text only or PDF file apps״.
לכך מצטרפת העלות הקבועה. חברות בתוכנית המפתחים של אפל עומדת על 99 דולר לשנת חברות, ואפל מציינת שהמחיר עשוי להשתנות לפי אזור. בגוגל מדובר בדמי הרשמה חד-פעמיים של 25 דולר, לא בתשלום שנתי. אלה מספרים קטנים כשלעצמם, אבל הם מספרים שנמשכים עוד שנים אחרי שהספר יצא.
כיוון הדפדוף: השורה שקובעת אם הספר נפתח נכון
ב-EPUB כיוון הדפדוף נקבע בתכונה אחת, page-progression-direction, שיושבת על אלמנט ה-spine בקובץ ה-package. הערכים המותרים הם ltr, rtl ו-default. ספר עברי צריך rtl.
מה שקורה כשהתכונה חסרה הוא החלק המעניין. לפי מפרט מערכות הקריאה של EPUB 3.3, קורא שלא מצא את התכונה חייב להניח default. כלומר אין כאן ברירת מחדל עברית ואין כאן זיהוי אוטומטי של השפה: יש היעדר העדפה, וההכרעה עוברת למי שמציג את הקובץ. אפל מתעדת בדיוק את זה בצד שלה: ״By default, Apple Books paginates from left to right״.
ברמת הקובץ הבודד, כיוון הבסיס של הטקסט נקבע בתכונה dir ב-XHTML. המפרט עצמו מסמן את הסעיף הזה כ-״under-implemented״, ומוסיף שמערכות קריאה ״often only support a single default directionality״. במקביל, המפרט אוסר על שימוש בתכונות ה-CSS direction ו-unicode-bidi, כך שהדרך היחידה להצהיר כיוון היא ברמת המסמך ולא בעיצוב.
גם ב-PDF זה לא אוטומטי. גוגל מבקשת שב-PDF בשפות מימין לשמאל, והיא מונה בפירוש עברית וערבית, הגדרת הכריכה תהיה Right edge. אמזון מנסחת את זה כתנאי קבלה: ספר נדחה אם הקובץ אינו תואם את כיוון הקריאה שנבחר בהגדרות.
הניקוד, ומה התקן באמת מבטיח עליו
ב-Unicode סימני הניקוד אינם אותיות אלא סימנים משלבים, שמוצמדים לאות בסיס. פרק העברית במפרט Unicode 16.0 מתאר אותם כך, ומציין שבטקסט רגיל הם מושמטים בדרך כלל, ומופיעים בטקסטים ליטורגיים ובטקסטים מיוחדים. גם מסמך העבודה של W3C על פריסה בעברית, מ-20 במרץ 2026, כותב שיש 11 תנועות בשימוש סדיר ושהשימוש בהן נדיר.
האלגוריתם של Unicode לשבירת שורות, UAX 14, קובע בכלל LB9 שאין לשבור רצף של סימנים משלבים, ושיש להתייחס אליו כאילו הוא האות עצמה. במילים אחרות: לפי האלגוריתם, הניקוד לא אמור להיפרד מהאות בסוף שורה.
כאן נדרשת זהירות. זה מה שהאלגוריתם קובע, ולא מה שכל קורא מיישם. חיפשנו ולא מצאנו במפרט EPUB 3.3 ולא במפרט מערכות הקריאה דרישה כלשהי להטמיע את UAX 14. כלומר אין בתקן התחייבות שהקורא ישבור שורה נכון בטקסט מנוקד, וממילא גם אין מה לתלות בו אם הוא לא.
מה היצרנים מתעדים בעברית
אפל
הממצא החד ביותר במחקר הזה הוא בהנחיות העיצוב והתוכן של חנות Apple Books. יש בהן רשימה של שפות וכתבים שלגביהם אפל כותבת ״Apple Books doesn't fully support books written in the following languages or scripts״, ובתוך הרשימה הזאת נמצאת העברית, לצד ערבית, ארמית, פרסית ואורדו. אפל לא מפרטת מה ״לא במלואה״ אומר בפועל, ולכן גם אנחנו לא מפרטים. הציטוט הוא מה שיש.
בנפרד מכך, ישראל אינה מופיעה ברשימת 51 המדינות שבהן Apple Books מאפשרת להציע ולמכור ספרים.
אמזון
כאן התיעוד דווקא מפורט. עברית מופיעה ברשימת השפות הנתמכות של KDP, בלי ההערות המצמצמות שמופיעות ליד שפות אחרות. בעמוד הנפרד שאמזון מחזיקה על פרסום בעברית, בפרסית וביידיש, מצוין שספר דיגיטלי בעברית אפשרי, ושכתב היד מועלה ב-doc, ב-docx או ב-EPUB. על פורמטים אחרים אמזון כותבת ש״We don't support other file types for Hebrew and Yiddish״.
מאותו עמוד עולות גם המגבלות: ב-Kindle for Web אין תמיכה בשפות מימין לשמאל, כריכה קשה בעברית בכיוון RTL אינה זמינה, וספר עברי בכריכה רכה אינו זכאי ל-Expanded Distribution. בנוסף, עברית נמצאת ברשימת השפות שבהן Enhanced Typesetting פועל, אבל רק על ספרים זורמים שהועלו כ-EPUB, DOC, DOCX או HTML. ועוד נתון שכדאי לדעת לפני שמתכננים: PDF עברי מתקבל ב-KDP לספר מודפס, לא לספר דיגיטלי.
קובו וגוגל
קובו מונה את העברית בין שפות הקריאה במכשירים שלה, ומציינת שהדגמים Kobo Original ו-Kobo Wi-Fi אינם תומכים ב-EPUB3. על RTL ועל ניקוד לא מצאנו אצלה תיעוד, ועמודי העזרה שלה לא נפתחו לקריאה.
גוגל Play Books מקבלת EPUB 3.3, EPUB 3 ו-EPUB 2, ומעדיפה 3.3. בטבלת התכונות שלה מסומנים כנתמכים ״Global language support״, פריסה קבועה והטמעת פונטים, בלי פירוט לשפה מסוימת. גם כאן ישראל אינה מופיעה בטבלת המדינות הנתמכות להרשמת מוכרים ולתשלומים, וגוגל כותבת שמדינות שאינן ברשימה אינן נתמכות כרגע ועשויות להתווסף.
פריסה קבועה: כשהעמוד חייב להישאר כמו בדפוס
ספר ילדים, ספר מתכונים, קטלוג אמנות וספר שירה הם המקרים שבהם העמוד הוא התוכן. ל-EPUB יש לכך מענה: rendition:layout עם הערך pre-paginated, שבו מערכת הקריאה מייצרת בדיוק עמוד אחד לכל פריט ב-spine. המסמך הישן של IDPF משנת 2012 שהגדיר את הנושא הוחלף, וההגדרות עברו למפרט הליבה.
המחיר מתועד בתקן עצמו: מערכות קריאה מגבילות או חוסמות גיליונות סגנון של המשתמש במסמכים בפריסה קבועה, והמפרט מציין את ההשפעה השלילית על הנגישות. מסמך קבוצת עבודה של W3C, מ-2 באפריל 2026, מחדד: ברוב מערכות הקריאה בפריסה קבועה אין לקורא שליטה בתצוגה, יש אפשרות של כישלון אוטומטי בדרישת WCAG לשינוי גודל טקסט, וההגדלה נעשית בזום ולא בהחלפת גודל הגופן.
ההכרעה כאן פשוטה יותר ממה שהיא נראית. אם הפריסה היא התוכן, פריסה קבועה היא הכיוון, ואז כדאי לדעת מראש שהקורא לא יוכל להגדיל את הגופן. אם הטקסט הוא התוכן, EPUB זורם עדיף. מי שמנסה לקבל את שניהם מקבל קובץ אחד שעושה את שניהם לא טוב.
הפונט והרישיון שלו
ב-EPUB אפשר להטמיע פונטים, וסוגי הפונט המוכרים בתקן הם TrueType, OpenType, WOFF ו-WOFF2. אפשר גם לארח פונט מחוץ לקונטיינר. לתקן יש מנגנון בשם obfuscation, ששומר את הפונט בצורה שאינה פתוחה לשליפה פשוטה: הוא משנה את 1,040 הבייטים הראשונים ודורש רישום ב-encryption.xml. התקן עצמו מבהיר שזאת אינה הצפנה, ושהאחריות לעמידה ברישיון הפונט היא של יוצר ה-EPUB.
בפועל יש שתי בדיקות שחייבות לקרות לפני ההטמעה. הראשונה היא הסיבית fsType בפונט OpenType, שמציינת מה הרישיון מתיר: הטמעה חופשית, הטמעה מוגבלת, תצוגה והדפסה בלבד או עריכה. בנוסח של מיקרוסופט, ההרשאה המוגבלת פירושה שאסור לשנות, להטמיע או להחליף את הפונט ללא רשות מפורשת של הבעלים. הבדיקה השנייה היא נוסח הרישיון עצמו. ברישיון SIL OFL, למשל, מותר להטמיע את הפונט במסמך, במלואו או כתת-קבוצה, אבל ה-FAQ של הרישיון מציין שהדרישות שונות אם הפונט מקושר, מוטמע או מופץ.
החנויות מעבירות את האחריות אליכם בלי לרכך. אמזון כותבת ש״It is the responsibility of the publisher to secure the appropriate license rights for fonts״. גוגל כותבת על PDF שספר עם פונטים שאינם מוטמעים לא יעובד כראוי.
בעברית זה לא נושא שולי. פונט הכותרות שבחרתם לכריכה, ראו את הפוסט שלנו על עיצוב כריכה לספר, לא בהכרח מורשה להטמעה בקובץ שנמכר, וזה דבר שבודקים לפני העימוד ולא אחריו.
החוק בישראל: מה כן כתוב בנוסח
חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס״א-2000, מגדיר ״ספר״ כך שההגדרה חלה על הספר ״בכל צורה בה הוא מופץ״. בנוסח החוק עצמו אין המילים ״דיגיטלי״, ״אלקטרוני״ או ״מקוון״, ובכל זאת ההגדרה הרחבה הזאת היא מה שמכניס את המהדורה הדיגיטלית פנימה.
מה שהחוק דורש: שני עותקים שלמים ותקינים, כפי שהוצעו לציבור, נמסרים בלא תמורה לספרייה הלאומית. החובה חלה על ספר ״מופק בישראל ומוצע בישראל לציבור או לחלק מוגדר ממנו בין בתמורה ובין שלא בתמורה בחמישים עותקים או יותר״. בנוסף, החוק מחייב לציין בתחילת הספר או בסופו את השנה שבה הוצא לאור, את שנת ההדפסה, את שמם ומענם של המדפיס והמוציא לאור או המפיק, וכי הוצא לאור בישראל.
התקנות הן המקום שבו המהדורה הדיגיטלית מופיעה בשמה. תקנות הספרים, תשס״ד-2004, פותחות את תקנה 2א במשפט ״ספר או עיתון במהדורה אלקטרונית כמפורט בתקנה זאת, יימסר כאמור בה״. מהדורה אלקטרונית שאינה מהדורת אינטרנט נמסרת בכל תבנית שבה היא מופצת, ואם אין בה תבנית שימור, יש לצרף עותק נוסף באחת מתבניות הרשימה שבתקנה, ובהן EPUB ו-PDF. התקנה דורשת גם להסיר חסמי גישה, סיסמאות בכלל זה. מהדורה שהשימוש בה מצריך חיבור לרשת מוגדרת בתקנות ״מהדורת אינטרנט״, ולה כלל נפרד.
יש גם פטור, וכדאי להכיר אותו: ספר שמופץ לציבור מוגבל, למשל בני משפחה או משתתפי אירוע פרטי, פטור מחובת המסירה ומחובת ציון הפרטים.
לצד אלה, המסת״ב. המרכז לספריות וספרות בישראל כותב בעמוד המסת״ב שלו שמספר אפשר להקצות לכל מוצר של מוציא לאור, ומונה בפירוש ״e-book״. הכלל שהוא מציג על פורמטים הוא ש״בכל שינוי בפורמט יש להקצות ISBN חדש״, והדוגמאות שהוא נותן הן כריכה רכה וקשה, קלטות ותוכנות. PDF ו-EPUB אינם מופיעים שם, ולכן אנחנו מביאים את הכלל כלשונו ולא מסיקים ממנו. המחיר בעמוד: 195 שקלים למסת״ב בודד עם ברקוד, 160 שקלים בלי ברקוד.
בצד המסחרי, שתי פלטפורמות ישראליות מפרסמות מסלול לסופר עצמאי. ״עברית״ מחזיקה עמוד לספרות עצמאית, בתשלום שמתחיל ב-499 שקלים, ומקבלת קבצים ב-Word, ב-InDesign, ב-EPUB או ב-PDF, כאשר PDF מיועד לספרים מעוצבים ולספרי ילדים בלבד. ״מנדלי״ מזמינה סופרים והוצאות להפיק אצלה ספר אלקטרוני, מציינת תמלוגים של ״עד 75%״ לבעל הזכויות, ומבקשת מהמחבר את קובץ הספר והשער ומבצעת בעצמה את ההמרה. מנדלי גם דורשת מסת״ב נפרד לגרסה האלקטרונית, וזה תנאי שלה כמוכרת ולא דרישה של רשות המסת״ב.
נגישות: האיחוד האירופי קבע, בישראל פחות ברור
מי שמוכר ספר דיגיטלי לקהל באיחוד האירופי נכנס לתחולת ה-European Accessibility Act, דירקטיבה 2019/882. הדירקטיבה מונה ספרים אלקטרוניים ותוכנה ייעודית כשירות בתחולתה, וקוראי ספרים כמוצר בתחולתה, מ-28 ביוני 2025. נספח I מפרט את הדרישות: קובץ שאינו חוסם טכנולוגיה מסייעת, גישה לתוכן ולניווט, מטא-דאטה שמתאר את תכונות הנגישות של הספר, ו-DRM שאינו חוסם את תכונות הנגישות.
לדירקטיבה יש פטור למיקרו-עסק שמספק שירותים: פחות מעשרה עובדים ומחזור שנתי שאינו עולה על שני מיליון אירו. יש גם תקופת מעבר עד 28 ביוני 2030 לשירותים שמשתמשים במוצרים שהיו חוקיים לפני 2025.
מה בישראל: תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע״ג-2013, מגדירות ״ספר אלקטרוני״ כ״קובץ מדיה דיגיטלי שהוא שווה ערך לספר מודפס רגיל וניתן לקוראו באמצעות מחשב או מיתקן אחר״. השימוש היחיד שמצאנו למונח הזה בתקנות הוא בהקשר של התאמות נגישות בספרייה ציבורית. בנוסף, התקנות מחייבות נגישות של אתר אינטרנט לפי תקן ישראלי 5568 ברמת AA, וקובעות שמסמך כגון PDF שהועלה לאתר או ליישום של חייב יהיה נגיש. זה עוסק באתר שהגוף מפעיל, לא בקובץ הספר שנמכר בחנות.
מה שאין, והוא החלק המעניין
לא מצאנו תקנה שמסבירה מה כותבים במקום ״מדפיס״
החוק מחייב לציין את שנת ההדפסה ואת שמו ומענו של המדפיס. בספר שיוצא רק כמהדורה דיגיטלית אין מדפיס ואין שנת הדפסה. לא מצאנו תקנה, הנחיה או פסיקה שמסבירות איך ממלאים את השדות האלה במהדורה אלקטרונית בלבד. התקנות עוסקות באופן ההפקדה ובזיהוי בעל דומיין, לא בציון הפרטים בתוך הקובץ.
לא מצאנו איך סופרים חמישים עותקים בהפצה דיגיטלית
הסף בחוק הוא חמישים עותקים או יותר. בקובץ דיגיטלי לא ברור אם מדובר בהורדות, במכירות או בעותקים שהועמדו למכירה. לא מצאנו בנוסח כלל שמסביר את זה, ולא מצאנו החלטה שמכריעה בכך. התשובה המעשית היא להפקיד, ולא לחשב.
לא מצאנו קביעה שמסת״ב נדרש בנפרד ל-PDF ול-EPUB
הכלל הכללי קיים, והדוגמאות שלצידו אינן מזכירות קובצי מהדורה דיגיטלית. בפועל, מנדלי דורשת מסת״ב לגרסה האלקטרונית כתנאי מכירה, וזה שיקול מעשי שעומד בפני עצמו.
לא מצאנו מסלול העלאה עצמי בסטימצקי ובצומת
לשתי הרשתות יש חנות דיגיטלית. עמוד ההוצאה לאור של סטימצקי הוא מסלול הוצאה בתשלום של הרשת עצמה, והוא מתייחס להדפסה ולהפצה בחנויות ולא לפורמט דיגיטלי. באתר צומת ראינו מוצר דיגיטלי בתמחור נפרד, אבל לא מצאנו עמוד רשמי להגשת ספר דיגיטלי על ידי סופר עצמאי. היעדר ממצא אינו הוכחה שאין, והדרך לברר היא לשאול אותם ישירות.
לא מצאנו תיעוד יצרן על RTL ועל ניקוד בעברית
זאת השורה שהכי חשוב לקרוא כאן. לא מצאנו אצל אמזון, אפל, קובו או גוגל תיעוד שמסביר איך מסמנים RTL בקובץ, איך הניקוד מוצג, או מה קורה לו בשבירת שורה. מצאנו תקלה מתועדת אחת בקורא קוד פתוח אחד, ואין בכוחה ללמד על היצרנים הגדולים. המשמעות המעשית: את ההתנהגות של קובץ EPUB עברי בודקים בפועל, בכל קורא, על קובץ אמיתי. אין מסמך שיחסוך את הבדיקה הזאת.
נגישות: לא מצאנו, וזה לא אומר שאין
לא מצאנו בנוסח הישראלי הוראה שמחייבת להנגיש את קובץ הספר הדיגיטלי שנמכר. זה היעדר ממצא, לא קביעה שאין חובה. שאלה כזאת נכון לברר בייעוץ משפטי, ולא להסיק מפוסט.
שתים עשרה ההכרעות לפני שמפיקים מהדורה דיגיטלית
להחליט מה התוכן: הטקסט או העמוד. אם הטקסט הוא התוכן, EPUB זורם. אם הפריסה היא התוכן, פריסה קבועה. קובץ שמנסה את שניהם עושה את שניהם פחות טוב.
לקבוע את כיוון הדפדוף במפורש בקובץ. page-progression-direction עם הערך rtl. התכונה חסרה, הקורא מניח default, ואפל מעמדת משמאל לימין כברירת מחדל.
לקבוע את כיוון הבסיס של הטקסט בתכונה dir. המפרט מסמן את הסעיף הזה כמיושם חלקית, ולכן זאת בדיקה בפועל ולא הנחה.
לא לנסות לפתור כיוון בעיצוב. התקן אוסר על direction ועל unicode-bidi ב-CSS של EPUB.
להכריע על הניקוד לפני העימוד. לפי אלגוריתם Unicode אין לשבור רצף של אות וסימן משלב, אבל בתקן EPUB אין חיוב ליישם את האלגוריתם. ספר מנוקד נבדק בפועל בכל קורא.
לבדוק את רישיון הפונט לפני ההטמעה. הסיבית fsType בפונט, ואחריה נוסח הרישיון. ההטמעה היא באחריותכם, כך כתוב גם בתקן וגם אצל אמזון.
להטמיע את כל הפונטים גם ב-PDF. גוגל כותבת שספר עם פונטים שאינם מוטמעים לא יעובד כראוי.
להחליט לאן הספר נמכר לפני שבוחרים פורמט. ישראל אינה מופיעה ברשימות המדינות של Apple Books ושל Google Play Books, ועברית מופיעה אצל אפל ברשימת השפות שאינן נתמכות במלואן.
לבדוק את מגבלות אמזון מראש. ספר דיגיטלי בעברית: doc, docx או EPUB בלבד. PDF עברי מתקבל לדפוס. ב-Kindle for Web אין RTL. כריכה קשה בכיוון RTL אינה זמינה.
לתקצב את המסת״ב. 195 שקלים עם ברקוד, 160 בלי. מי שמוכר דרך מנדלי נדרש למסת״ב נפרד לגרסה האלקטרונית.
להפקיד בספרייה הלאומית. התקנות מתייחסות במפורש למהדורה אלקטרונית, מבקשות את התבנית שבה הספר מופץ, ודורשות להסיר סיסמאות וחסמי גישה.
לבדוק את תחולת ה-EAA אם מוכרים לאיחוד האירופי. ספרים אלקטרוניים בתחולה מ-28 ביוני 2025, עם פטור למיקרו-עסק ועם תקופת מעבר עד 2030.
הרשימה נראית ארוכה, אבל כל סעיף בה הוא הכרעה שממילא תתקבל, בידיעה או בלעדיה. מהדורה דיגיטלית היא לא ייצוא נוסף מקובץ העימוד, היא מוצר שני עם חוקה משל עצמו, ועדיף להכיר את החוקה לפני שהקובץ יוצא ולא אחרי שחנות דחתה אותו. אתם תמיד יודעים איפה הספר שלכם עומד, ואת מי לבחור.
מאחורי קפיטל עומדת נטלי קלוג, שמנהלת הפקה של ספרים ומפיקה גם מהדורה דיגיטלית בעברית, ומרכזת סביב כל פרויקט את אנשי המקצוע שהוא צריך.
מי שמחפש את איש המקצוע הנכון, הפינצטה היא מאגר הספקים של קפיטל: https://www.capital-books.co.il/pintzeta
תגובות