עריכה ספרותית, עריכה לשונית והגהה: מי עושה מה ומתי
עודכן: 21 באוק׳
התשובה הקצרה: בתעריפון המקצועי היחיד בישראל שמתמחר את העבודות האלה ונושא תאריך עדכון, זה של איגוד אנשי הספר מדצמבר 2022, יש פרט אחד שמסביר את כל המפה. ההגהה מופיעה בו פעמיים, שורה אחת לפני העימוד ושורה אחת אחריו, בעוד עריכת הלשון ועריכת התוכן מופיעות פעם אחת כל אחת. זה לא פרט תמחורי, זה תיאור של התהליך: שתי העריכות נגמרות לפני שהקובץ מגיע לעימוד, וההגהה היא העבודה שיושבת על שני הצדדים של הקו הזה. כל השאר כאן נגזר מהמשפט הזה.
שלוש עבודות ששואלות שלוש שאלות שונות
הטעות הראשונה היא לחשוב שמדובר בשלוש דרגות של אותה עבודה, זולה, בינונית ויקרה. זה לא המצב. כל אחת מהשלוש שואלת שאלה אחרת על הטקסט, ותשובה טובה לשאלה אחת לא עונה על השתיים האחרות.
עריכה ספרותית: האם הספר עובד
העריכה הספרותית מתעסקת במבנה. בפרוזה זה קצב הסיפור, התפתחות הדמויות, עקביות העלילה ונקודת התצפית. בספר עיון זה סדר הטיעונים, מה חסר, מה חוזר על עצמו פעמיים ומה נאמר מוקדם מדי.
העורך קורא את כתב היד כמכלול, ומחזיר הערות שיכולות לשנות פרקים שלמים. הערה אחת משורה אחת, ״הפרק השלישי צריך להיות השני״, עשויה לגרור שבוע עבודה אצלכם. בדיוק בגלל זה היא צריכה להגיע ראשונה, כשהטקסט עוד זז בקלות.
עריכה לשונית: האם המשפט עובד
העריכה הלשונית מגיעה אחרי שהמבנה סגור, והיא עוסקת בשפה עצמה: תחביר, דקדוק, מרשם לשוני אחיד, חזרות מיותרות, ועקביות בכתיב ובשמות. זו העבודה שהופכת טקסט טוב לטקסט שקל לקרוא.
היא מניחה שהפרקים נשארים במקומם. ברגע שהמבנה משתנה אחריה, חלק ממה ששילמתם עליו נזרק.
הגהה: האם מה שכתוב הוא מה שהתכוונתם
ההגהה היא לא חוות דעת על הטקסט. היא תפיסה של מה שהעין מדלגת עליו: אות חסרה, רווח כפול, נקודה שהפכה לפסיק, שם שנכתב בשתי צורות, מספר עמוד שלא תואם את תוכן העניינים.
היא גם העבודה היחידה מהשלוש שקיימת פעמיים, כי העימוד מייצר שגיאות חדשות שלא היו בקובץ: שורה שנשברה במקום הלא נכון, מילה שנחתכה, כותרת שנפלה בתחתית עמוד בלי הטקסט שהיא פותחת.
אין הגדרה מחייבת, וזה מסביר הרבה מהבלבול
חיפשנו הגדרה ישראלית מוסמכת לשלושת התפקידים, ולא מצאנו אחת. התעריפון של איגוד אנשי הספר מתמחר ארבעה סוגי עבודה בנפרד:
עריכת תוכן
עריכת תרגום
עריכת לשון
הגהה
הוא לא מגדיר אף אחד מהם, והוא לא משתמש במונח ״עריכה ספרותית״ בכלל. המונח שהשוק מכיר והמונח שהתעריפון מתמחר הם לא אותו מונח.
המשמעות המעשית: שני ספקים יכולים לכתוב ״עריכה״ באותה הצעת מחיר ולהתכוון לעבודה שונה לגמרי. לכן השאלה הנכונה אינה איך קוראים לעבודה, אלא מה חוזר אליכם בסוף. מסמך הערות? קובץ עם שינויים מסומנים? קובץ מתוקן שאפשר לשלוח לעימוד?
מה שלא הצלחנו לאמת: האם התואר ״עורך לשוני״ או ״מגיה״ מוסדר בחוק בישראל. לא מצאנו מקור רשמי שאומר שכן, ולא מצאנו מקור רשמי שאומר שלא, ולכן לא נכתוב כאן אף אחת מהשתיים. מה שכן קיים הוא תוכניות תעודה לעריכה לשונית באוניברסיטאות ובמכללות, וזה כבר שווה לשאול עליו.
מה שכן מצאנו הוא גוף מקצועי אחד: איגוד אנשי הספר, עמותה שנוסדה ב-2013 ומאגדת מתרגמים, עורכים, מגיהים ולקטורים. התעריפון שלו, מדצמבר 2022, הוא המקור המתוארך היחיד שמצאנו למחירי העבודות האלה בישראל, והוא יחזור כאן עוד פעמיים. חברות באיגוד אינה תעודה ואינה בדיקת איכות, אבל היא כן אומרת שמי שמולכם עובד בתחום הזה דרך קבע.
הסדר, ולמה הוא לא גמיש
הסדר הוא עריכה ספרותית, אחריה עריכה לשונית, אחריה הגהה, אחריה עימוד, ואחרי העימוד הגהה נוספת על העמודים המעומדים.
הסיבה לסדר הזה אינה היררכיה מקצועית אלא כסף. כל שלב מניח שהשלב שלפניו נסגר. עריכה לשונית של פרק שהעריכה הספרותית תמחק בהמשך היא עבודה ששילמתם עליה ונזרקה. הגהה של טקסט שעוד יעבור עריכת לשון תתפוס שגיאות שבין כה וכה היו משתנות.
זה לא אומר שאסור לדלג על שלב. זה אומר שדילוג הוא הכרעה, ושכדאי לדעת מה הוא עולה לפני שמקבלים אותה.
האם אותו אדם יכול לעשות את כל השלוש
כן, וזו אחת הסיבות לבלבול. יש עורכים שעושים גם עריכת מבנה וגם עריכת לשון, ויש מי שמוסיף גם את ההגהה. זה לא פסול, וכשהתקציב מוגבל זו לפעמים ההכרעה הנכונה.
מה שכן כדאי לדעת: שלוש העבודות מתבצעות אחת אחרי השנייה גם כשהן אצל אותו אדם, ולא במקביל. עין שעוברת על המבנה אינה העין שעוברת על הפסיקים, ומי שעשה את שתי העריכות קורא את הטקסט שלו בפעם השלישית ומפספס בו יותר. לכן ההגהה האחרונה, זו שעל העמודים המעומדים, היא השלב שבו שווה לשקול עין נוספת, גם אם כל השאר נעשה במקום אחד.
השאלה המעשית אינה כמה אנשים, אלא כמה סבבים נפרדים. שלושה שלבים שנדחסו לקריאה אחת הם קריאה אחת, לא שלוש עבודות במחיר של אחת.
קו העימוד, הנקודה שאף אחד לא מסביר
כאן נמצא הערך האמיתי, והוא גם מה שגורם להמון סבבים מיותרים.
בתעריפון של איגוד אנשי הספר מדצמבר 2022 יש שתי שורות הגהה נפרדות: ״הגהה של כתב יד ערוך ומותקן, לפני עימוד״, ו״הגהה של כתב יד ערוך, מותקן ומוגה, אחרי עימוד״. שתי העריכות אינן מפוצלות כך. גוף מקצועי של אנשי המקצוע עצמם מתייחס לשתי ההגהות כשתי עבודות, ולא כאותה עבודה פעמיים.
ההבדל בפועל הוא לא בטקסט אלא בקובץ. לפני העימוד, תיקון הוא תיקון בקובץ טקסט. אחרי העימוד, אותו תיקון הוא התערבות בקובץ העימוד: החלפת מילה אחת יכולה לשבור את השורה מחדש, שורה שנשברת מחדש יכולה לדחוף שורה לעמוד הבא, ושורה שעברה עמוד יכולה להזיז את כל מה שבא אחריה.
מכאן נובע הכלל הפרקטי שחוסך את רוב הכסף בשלב הזה: תיקונים אחרי עימוד נאספים למנה אחת ונמסרים בסבב אחד, ולא בטפטוף של מייל בכל פעם שמוצאים משהו. על השלב הזה בפירוט כתבנו בפוסט נפרד, קיבלתי הגהה אחרי שהספר כבר מעומד, וגם במדריך לעבודה עם בית דפוס יש התייחסות לרגע שבו הקובץ כבר יוצא מהידיים.
איך נמדדת העבודה, ומה כדאי לשאול בהצעת מחיר
יחידת המידה המקצועית בהוצאות הספרים המסחריות היא גיליון דפוס, ולפי התעריפון הוא 24,000 תווים כולל רווחים. האיגוד מנחה לחשב עם רווחים, ומציין שספירה בלי רווחים נמוכה בכ-18% מספירה איתם.
זו השאלה הראשונה שכדאי לשאול על כל הצעת מחיר שמנוסחת בגיליונות: האם הספירה כוללת רווחים. אותו ספר, אותו ספק, שתי שיטות ספירה, והפער הוא כמעט חמישית מהמחיר.
התעריפים עצמם, לגיליון דפוס אחד, לפני מע״מ, כפי שפורסמו בדצמבר 2022:
עריכת לשון 410 ₪ בפרוזה ו-490 ₪ בעיון · הגהה 190 ₪ לפני עימוד ו-120 ₪ אחריו · עריכת תוכן 1,300 ₪ בפרוזה ו-1,550 ₪ בעיון.
שלוש הסתייגויות, וכולן חשובות. ראשית, אלה תעריפים מומלצים שפרסם איגוד של בעלי המקצוע, כלומר צד מעוניין, והאיגוד עצמו כותב שהם אינם מחירי שוק ושהשוק נמוך מהם. שנית, הם נכתבו עבור הוצאות ספרים מסחריות ולא עבור כותב שמוציא לעצמו. שלישית, הם מדצמבר 2022, כלומר כמעט ארבע שנים.
אז למה בכלל להסתכל בהם. בגלל הפרופורציה, שהיא הדבר היציב כאן: עריכת התוכן יקרה פי שלושה בקירוב מעריכת הלשון באותו תעריפון, וההגהה היא השורה הזולה מכולן. מי שמנסה להבין למה הצעה אחת גבוהה פי כמה מאחרת, בלי לדעת מה כל אחת כוללת, מקבל כאן את סדר הגודל. מי שרוצה לראות איך זה מצטבר לתקציב שלם יכול לעבור למחשבון העלויות, שמפרק את התהליך לפי שלב.
מה קורה כשמדלגים על אחת מהשלוש
דילוג על עריכה ספרותית הוא הדילוג הנפוץ ביותר, בעיקר כי התפקיד פחות מוכר לכותבים חדשים. הטקסט יוצא נקי ומדויק, והבעיה שנשארת היא בעיה שאף הגהה לא תתפוס: ספר שכתוב טוב ולא עובד.
דילוג על עריכה לשונית נראה אחרת. הקורא לא מזהה שגיאה מסוימת, הוא פשוט מאבד אמון בטקסט בלי לדעת למה, בדרך כלל בגלל אי אחידות: שם שמופיע בשתי צורות, זמנים שמתחלפים, מרשם לשוני שקופץ בין גבוה לדיבורי.
דילוג על ההגהה האחרונה, זו שאחרי העימוד, הוא הדילוג היחיד מהשלושה שאי אפשר לתקן אחרי הדפוס. שם נמצאות השגיאות שלא היו בקובץ בכלל, והן מגיעות למדף.
ההבדל בין שלושת הדילוגים הוא ההבדל בין מה שאפשר לתקן בהדפסה הבאה לבין מה שאי אפשר. טעות כתיב בעמוד 84 תתוקן במהדורה שנייה, אם תהיה. פרק שיושב במקום הלא נכון יישאר שם בכל עותק שנדפס.
שמונה שאלות לפני ששולחים כתב יד לעריכה
באיזה שלב הספר נמצא. טיוטה שהמבנה שלה עוד יכול לזוז, או טקסט שהמבנה שלו סגור. התשובה קובעת איזו עריכה פותחת, ולא ההפך.
מה חוזר אליי בסוף. מסמך הערות, קובץ עם שינויים מסומנים, או קובץ מתוקן. לבקש את זה בכתב לפני שמתחילים, ולא להסתמך על ההבנה שנוצרה בשיחה.
לפי מה המחיר. גיליון דפוס, מילה או שעה. אם גיליון, האם הספירה כוללת רווחים.
כמה סבבים כלולים במחיר, ומה נחשב סבב. סבב אחד שבו אתם עוברים על הכול, או גם מייל בודד עם שני תיקונים.
מי מכניס את התיקונים לקובץ. אתם או הספק. זו שעת עבודה שמישהו עושה, והיא צריכה להיות ברורה מראש.
האם ההגהה שאני מקבל היא לפני העימוד, אחריו, או שתיהן. בתעריפון המקצועי אלה שתי עבודות ושני מחירים, ולכן זו לא שאלה טכנית.
מה לוח הזמנים, ומה קורה אם אני מאחר. כתב יד שמגיע שבועיים באיחור נכנס לתור חדש, וזה משפיע על תאריך הדפוס.
מי קורא את הגרסה המעומדת לפני הדפוס, ובאיזה פורמט מגיעות ההערות. סימון על PDF, קובץ טקסט ממוספר, או שיחה. הפורמט קובע כמה סבבים זה ייקח.
הקו התחתון
שלוש העבודות האלה הן לא תפריט שבוחרים ממנו אחת. הן שלושה שלבים של אותו תהליך, והמחיר של בלבול ביניהם משולם בדרך כלל בסוף, כשהקובץ כבר מעומד ושינוי קטן הופך לסבב שלם.
הרגע שבו שולחים קובץ לעורכת ולא יודעים מתי הוא חוזר, מה בדיוק יחזור ומי אמור להכניס את התיקונים, הוא הרגע שמייצר את רוב העיכובים בהוצאה עצמית. הפתרון אינו לדעת יותר על עריכה, אלא לדעת מה הוזמן. אתם תמיד יודעים איפה הספר שלכם עומד, ואת מי לבחור.
מאחורי קפיטל עומדת נטלי קלוג, שמעצבת ומפיקה ספרים ומנהלת עיצוב ועימוד של ספרים מול עורכים, מגיהים ובתי דפוס. מי שמחפש את איש המקצוע הנכון לשלב שהוא נמצא בו, הפינצטה היא מאגר הספקים של קפיטל.
תגובות